מכירת וילי פוד
אולי חלקנו לא מכירים את חברת “וילי פוד” אבל את המוצרים הרבים שהיא מייבאת לארץ מן הסתם כולנו רואים על מדפי הסופרמרקטים והמכולות, כמו גם נתקלים בהם במסגרת שונות שכן לחברה לקוחות מוסדיים רבים. כאמור, גם ההצלחה העסקית המשכנעת – ב-2013 למשל הרוויחה החברה המשפחתית, שהוקמה ב-1994 ע”י האחים צבי ויליגר ויוסי, כ-54 מיליון ש”ח – לא הפכה את החברה למוכרת לציבור הרחב, לפחות עד תחילת 2014 אז עלה שמה לכותרות בעקבות עסקת הענק בה נמכרה השליטה ב”וילי פוד” לאיש העסקים אלכסנדר גרנובסקי.
268 מיליון ש”ח תמורת 58% מהמניות
העסקה המדוברת יצאה לפעול במרץ 2014, לאחר היכרות בת כשנתיים בין גרנובסקי, איש עסקים ממוצא אוקראיני שעסקיו חובקי עולם, לבין האחים לבית ויליגר.
במסגרת אותה עסקה הועברו לחברת “אמבלייז” שבבעלותו של אלכסנדר גרנובסקי 58% מהמניות של “וילי פוד” כשבתמורה קיבלו יוסי וצבי ויליגר לא פחות מ-268 מיליון ש”ח – סכום שהפך אותם לאנשים אמידים במיוחד, וגם מוערכים עד מאוד בקהילה העסקית בזכות הזינוק לליגה של הגדולים באמת.
בנוסף נקבע במסגרת העסקה כי צבי ויליגר ימשיך למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון של “וילי פוד” ואילו אחיו יוסי יישאר על כס נשיא החברה. למעשה האחים ויליגר אף התחייבו חוזית לא להתחרות בחברה שהקימו גם אם תסתיים העסקתם ב”וילי פוד” וזאת במשך לא פחות מ-6 שנים (בתמורה ל-1.5 מיליון ש”ח לכל שנה שכזו, כלומר של אי תחרות).
כדאי לציין כי עפ”י מחיר המכירה שוויה של החברה עמד במועד הנ”ל על 462 מיליון ש”ח, כ-30% יותר משוויה באותה עת בבורסה – נתון שממחיש את יכולותיו המרשימות של צבי ויליגר בניהול מו”מ ורקימת עסקאות מעוררות התפעלות. סיבה נוספת למחיר הגבוה הייתה הרצון של גרנובסקי להשתמש ב”וילי פוד” כפלטפורמה לנגיסת נתח שוק נכבד בשוקי המזון הכשר באירופה ובארה”ב שהפוטנציאל הטמון בהם עצום.
ההיכרות בין צבי ויליגר לאלכסנדר גרנובסקי
כאמור לעסקת המכירה של “וילי פוד” לאלכסנדר גרנובסקי – שאגב, ב-2015 מכר את מניות החברה שברשותו לאיש עסקים אחר, גרגורי גורטובוי – קדמה היכרות בת כשנתיים בין גרנובסקי לבין האחים ויליגר.
ההיכרות נוצרה כשגרנובסקי ניסה לסייע לאיש העסקים המפורסם נוחי דנקנר לשמר את השליטה ב-IDB. לשם כך גיבש גרנובסקי קבוצת אנשי עסקים שתרכוש מניות של IDB ובכך תאפשר את השארת השליטה בתאגיד שהחל לסבול מהפסדים כבדים בידי מי שהקים אותו וניהל אותו, כלומר דנקנר. המהלך, שזכה לשם “הנפקת החברים”, כשל – אולם גרנובסקי התרשם עמוקות מיכולותיהם של האחים ויליגר, ובהמשך מהפוטנציאל העצום של “וילי פוד” שלהם ועל כן החל לחזר אחריהם עד שבסופו של דבר הציע הצעה שאי אפשר לסרב לב, וגם לא כדאי…